Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 25b

לָשׁוּף לְשַׁבֵּץ לְגָרֵר לְכַרְכֵּר לְהַקִּישׁ בְּקוּרְנָס מְחוּסָּר כַּן אוֹ אוֹגֶן אוֹ אוֹזֶן טָהוֹר מְחוּסָּר כְּסוּי טָמֵא

Traduction

to smooth, to set gems or ornaments in it, to plane it, to adorn it, to strike it with a hammer, or if it is lacking a base or a rim or a handle, the vessel is not susceptible to impurity. If the vessel was complete and was lacking a cover, the vessel is susceptible to becoming impure.

Rachi non traduit

לשוף. בשופינא לימ''א בלע''ז:

לשבץ. במשבצות זהב לנוי:

לגרר. גרוטושיי''ר לשוף שייך בכלי ברזל לגרר שייך בכלי זהב וכסף:

לכרכר. בציורים שקורין ניי''ל:

להקיש בקורנס. שיש בו פחיתות ופושטן בקורנס:

טהור. הואיל ולא נגמרה כל מלאכת נויו ולקמן מפרש טעמא:

מחוסר כסוי טמא. שאין הכיסוי ממלאכת הכלי שהכסוי כלי אחר הוא ובלא כסוי הוא בנויו:

מַאי שְׁנָא הָנֵי וּמַאי שְׁנָא הָנֵי רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוֹאִיל וּלְכָבוֹד עֲשׂוּיִין רַב נַחְמָן אָמַר הוֹאִיל וּדְמֵיהֶן יְקָרִים

Traduction

The Gemara asks: What is different about these unfinished wooden vessels, with regard to which the halakha is that provided they are fit for use they are susceptible to impurity, and what is different about those unfinished metal vessels, with regard to which the halakha is that even if they are fit for use they are not susceptible to impurity until their crafting is complete? Rabbi Yoḥanan said: The difference is that since metal vessels are crafted for uses of honor, they are not considered vessels until their completion. Rav Naḥman said: The difference is that since the worth of metal vessels is expensive, they cannot be sold at that price unless they are complete.

Rachi non traduit

מאי שנא. גולמי כלי מתכות דטהורין ומאי שנא של עץ דטמאין:

הואיל ולכבוד עשויין. הנך דמתכת הלכך לא חשיבי כלי למילתייהו עד שתגמר כל מלאכת כיבודן:

הואיל ודמיהן יקרים. ועד דעבידי לנוי לא חזו למילתייהו לימכר ביוקר כראוי להם:

Tossefoth non traduit

מאי שנא הני כו'. אגולמייהו קאי דפשוטייהו פשיטא דכלי עץ הוא דאיתקש לשק:

מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּלֵי עֶצֶם וְאַזְדָּא רַב נַחְמָן לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב נַחְמָן כְּלֵי עֶצֶם כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between their opinions? The Gemara answers: The difference between them is with regard to bone vessels crafted from horns, which are expensive but are not crafted for uses of honor. And Rav Naḥman follows his line of reasoning, as Rav Naḥman says: The halakhic status of bone vessels with regard to impurity is like that of metal vessels.

Rachi non traduit

כלי עצם. דמיהם יקרים ואין עשויין לכבוד לרב נחמן הוו ככלי מתכות ולר' יוחנן הוו ככלי עץ:

מִכְּלָל דִּכְלֵי עֶצֶם מְקַבְּלִי טוּמְאָה אִין דְּתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר מָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים תִּתְחַטָּאוּ לְהָבִיא דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים מִן הַקַּרְנַיִם וּמִן הַטְּלָפַיִם שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מַעֲשֵׂה אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר עִזִּים פְּרָט לְעוֹפוֹת

Traduction

The Gemara asks: Is that to say by inference that bone vessels are susceptible to ritual impurity? The Gemara answers: Yes, as it is taught in a baraita that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: What is the meaning when the verse states: ''And all work of goats…you shall purify'' (Numbers 31:20)? It is to include vessels that come from the goats, from the horns and from the hooves, and indicate that they are susceptible to impurity. And from where is it derived that vessels that come from the horns and the hooves of other domesticated animals and undomesticated animals are susceptible to impurity? It is derived from the verse, as the verse states: ''And all work,'' where the term ''all'' is an amplification. If so, why must the verse state: ''Goats?'' It serves to exclude birds, as vessels crafted from the bones of birds are not susceptible to impurity.

Rachi non traduit

דכלי עצם מקבלים טומאה. בתמיה והיכא רמיזא:

להביא דבר הבא מן העזים. מקרניהם ומטלפיהם דהא כלי עור בהדיא כתיב ברישא דקרא:

מן הקרנים גרסינן ולא גרסינן ומן הקרנים:

פרט לעופות. כגון צפרני גריפו''ן שעושין מהם כלים:

Tossefoth non traduit

מכלל דכלי עצם מקבלי טומאה. מדאורייתא קא בעי לאתויי דהא פשיטא שיש בהן טומאה דמתניתין היא במסכת כלים (פ''ב מ''א) ומייתי לה בפ''ק דשבת (דף טז.) כלי עץ וכלי זכוכית וכלי עצם פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאין:

שאר בהמה וחיה מנין ת''ל וכל מעשה. ואם תאמר דבפרק במה אשה (שבת דף סד.) דריש דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה מבגד ועור תיפוק ליה מוכל וי''ל דאין לרבות מוכל אלא עצמות שדומין זה לזה של עזים ושל בהמה אבל בשער לא דמו ואם תאמר והכא תיפוק ליה מהתם מבגד ועור וי''ל דלא ידעינן אלא דומיא דבגד ועור:

מַתְנִי' הַחַיָּיב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר בַּמְּתוּקִים הַחַיָּיב בַּמְּתוּקִים פָּטוּר בַּמָּרִים

Traduction

MISHNA: With regard to the obligation of separating teruma and tithes, the stage of development that is obligated in bitter almonds is exempt in sweet almonds; and the stage in development that is obligated in sweet almonds is exempt in bitter almonds.

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שְׁקֵדִים הַמָּרִים קְטַנִּים חַיָּיבִין גְּדוֹלִים פְּטוּרִין מְתוּקִים גְּדוֹלִים חַיָּיבִין קְטַנִּים פְּטוּרִין

Traduction

GEMARA: The Sages taught in explanation of the mishna: In the case of bitter almonds, when they are small one is obligated to separate teruma and tithes, as they are not yet bitter and are fit for consumption; when they are large one is exempt from separating teruma and tithes, because they are bitter and unfit for consumption. In the case of sweet almonds, when they are large one is obligated to separate teruma and tithes, because the almonds are ripe and fit for consumption; when they are small one is exempt from separating teruma and tithes, because they are not fit for consumption.

Rachi non traduit

קטנים חייבין. במעשר שדרכן לאוכלן בקוטנם קודם שיהו מרים:

מתוקים גדולים חייבין. שנגמר פריים:

קטנים פטורין. שאין דרך אכילתן כך:

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו זֶה וָזֶה לִפְטוּר וְאָמְרִי לַהּ זֶה וָזֶה לְחִיּוּב אָמַר רַבִּי אִלְעָא הוֹרָה רַבִּי חֲנִינָא בְּצִפּוֹרִי כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר זֶה וָזֶה לִפְטוּר

Traduction

With regard to bitter almonds, Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, says in the name of his father to exempt both this small almond and that large almond. And some say to obligate both this small almond and that large almond. Rabbi Ela said: Rabbi Ḥanina issued a ruling in Tzippori in accordance with the statement of the one who says to exempt both this small almond and that large almond.

Rachi non traduit

זה וזה לפטור. קטנים פטורים בין מרים ובין מתוקים:

זה וזה לחיוב. גדולים בין מרים ובין מתוקים ולקמן מפרש גדולים מרים למאי חזו:

Tossefoth non traduit

זה וזה לפטור. פירוש מרים בין גדולים ובין קטנים גדולים מפני שמרים ביותר וקטנים מפני שלא נגמרו ואמרי לה זה וזה לחיוב גדולים מפני שנגמרו קטנים לפי שטובים יותר ופירוש הקונטרס דחוק דפירש זה וזה לפטור קטנים מרים ומתוקים זה וזה לחיוב גדולים מרים ומתוקים והשתא לא הויא מענין אחד ועוד דכי בעי גדולים למאי חזו הוי ליה לפרושי גדולים מרים כיון דאיירי נמי במתוקים:

וּלְמַאן דְּאָמַר זֶה וָזֶה לְחִיּוּב גְּדוֹלִים לְמַאי חֲזוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוֹאִיל וְיָכוֹל לְמַתְּקָן עַל יְדֵי הָאוּר

Traduction

The Gemara asks: And according to the one who says to obligate both this small almond and that large almond, for what use are the large almonds fit? They are bitter and unfit for consumption. Rabbi Yoḥanan said: Since one can sweeten them by means of roasting them on the fire, this renders them fit for consumption.

מַתְנִי' הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ אֵינוֹ נִיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּפוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה מִשֶּׁהֶחְמִיץ נִיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה

Traduction

MISHNA: Temed, a beverage produced from grape residue soaked in water, until it fermented, may not be purchased with second-tithe money to be drunk in Jerusalem, because it is not wine. And if three log of it fall into a ritual bath, its halakhic status is that of drawn water and it invalidates the ritual bath. Once it fermented, it is wine, and therefore it may be purchased with second-tithe money and it does not invalidate the ritual bath.

Rachi non traduit

מתני' התמד עד שלא החמיץ. הא נמי להכי תנייה הכא משום דדמיא להנך דלעיל אלא דעד השתא איירי בתרתי מילי ודבר הנוהג בזו אינו נוהג בזו ומהשתא מיירי בחדא מילתא ויש בה חלוק פרקים ובזמן שדבר זה נוהג בה אין דבר זה נוהג בה ויש זמן שזה נוהג בה ואין זה נוהג בה: יין הוזכר לענין קיחת מעשר בירושלים ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו' מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע בעירובין (דף כז:) ומים הוזכרו לענין לפסול את המקוה בשלשה לוגין מים שאובין אם נפלו לתוכן קודם שהומשכו בו ארבעים סאה ויין אינו פוסל את המקוה:

תמד. מים הנתנים בחרצנים ולכשהחמיץ ותוסס נעשה יין והתמד עד שלא החמיץ מים בעלמא הוא ונוהג בו תורת פסול מקוה ואינו נוהג בו תורת קיחת מעשר ולאחר שהחמיץ ינהוג בו קיחת מעשר ולא ינהוג בו פסול מקוה:

Tossefoth non traduit

התמד כו'. פירש בקונטרס מים הנתנים בחרצנים ונראה דמיירי במים הנתנים בשמרים דומיא דהמתמד ונתן מים במדה דמייתי עלה בגמרא דמיירי דנתנים בשמרים כדמשמע בפרק המוכר פירות (ב''ב צז.) ואינם שוים לגמרי כדמשמע בפ' אלו עוברין (פסחים מב):

ופוסל את המקוה. היינו מקוה חסר אבל שלם אינו נפסל בשום ענין כדפירשנו בפרק המוכר את הבית (ב''ב דף סו:
ד''ה מכלל):

הָאַחִין הַשּׁוּתָּפִין כְּשֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה כְּשֶׁחַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן

Traduction

With regard to brothers who are partners in the inheritance of their father, when they are obligated to add the premium [kalbon] to their annual half-shekel payment to the Temple, they are exempt from animal tithe; when they are obligated to separate animal tithe, they are exempt from adding the premium. Partners who pay the half-shekel are required to add the premium and are exempt from animal tithe. If they are not true partners, but their inheritance remains the property of the father, the sons are exempt from paying the premium, and they are obligated to separate animal tithe.

Rachi non traduit

וכן האחין השותפין כשחייבים כו'. האחין שהן שותפין בירושתן:

כשחייבין בקלבון פטורים ממעשר בהמה. חלקו ולבסוף נשתתפו חייבין בקלבון כשמביאין שקליהן מביאין שני חצאי שקלים ונותנין שתי קלבונות והקלבון הוא לשון הכרע שחייבין להכריע שקליהן ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנין שתי קלבונות שהיה להן לשקול לחצאין:

ופטורין ממעשר בהמה. כל הנולדים להם כל ימי שותפותם שהשותפות פוטר ממעשר בהמה בבכורות בפרק בתרא (דף נו:) יהיה לך ולא של שותפות והתם מוקי ליה להאי קרא במעשר ואע''ג דבבכורות כתיב:

וכשחייבין במעשר בהמה. כגון אם לא חלקו מעולם חייבין במעשר בהמה לעשר כל הנולדים להם כל ימי שותפותם דאמר התם יכול אפילו קנו בתפוסת הבית תלמוד לומר יהיה ופטורין מן הקלבון לגמרי ששוקלין בין שניהם שקל שלם שממון אביהם בחזקתו עומד ואביהם השוקל על בניו או על אחד מבני עירו ופוטרו בשלו פטור מן הקלבון דתנן בשקלים (פרק א משנה ז) השוקל על יד עני או על יד שכנו או על יד בן עירו פטור ובניו נמי אין מצות שקליהם עליו והוו ליה כשכנו ובן עירו:

גְּמָ' מַנִּי מַתְנִיתִין לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְּדֵי מִדָּתוֹ פָּטוּר וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב

Traduction

GEMARA: With regard to temed, the Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? Ostensibly, it is neither the opinion of Rabbi Yehuda nor the opinion of the Rabbis, as it is taught in a mishna (Ma’asrot 5:6): With regard to one who prepares temed by placing water over grape byproducts, and he placed a certain measure of water, and when measuring the finished product he found its measure equivalent to the measure of water that he placed, he is exempt from the obligation of tithing it, as although it tastes like wine, there is nothing in it but water. And Rabbi Yehuda obligates him to tithe it because the taste determines that it is wine.

Rachi non traduit

גמ' כדי מדתו. ולא יותר שאם מצא יותר הכל מודים שחייב לעשר שהרי יש כאן יין:

ר' יהודה מחייב. במעשר דכוליה פירא הוא וחכמים פוטרים הואיל ולא נוסף בו כלום אף על פי שיש בו טעם יין אינו כלום:

Tossefoth non traduit

המתמד ונתן מים במדה. ואם תאמר ולוקמיה ברמו תלתא ואתא ארבעה ויש לומר דלכולי עלמא חייב אפילו לא החמיץ ואם תאמר ומאי טעמא דרבנן דפטרי שמרים שיש בהם טעם יין ואף על גב שלא החמיץ והלא כל איסור שבתורה שלא במינו בנותן טעם וטבל חמור לענין שלא במינו ועוד שאפילו החמיץ פוטרין חכמים למאן דאמר בהחמיץ מחלוקת ואפילו בטבל ודאי איירי כדמשמע בפ' המוכר פירות (ב''ב דף צז.) ויש לומר דיין במים אפילו בפחות מששים אפילו רמא תלתא ואתא תלתא ופלגא לא חשיב טעם גמור לרבנן כבשאר איסורין דהכא לא הוי אלא קיוהא בעלמא:

מַנִּי אִי רַבָּנַן אַף עַל גַּב דְּהֶחְמִיץ אִי רַבִּי יְהוּדָה אַף עַל גַּב דְּלֹא הֶחְמִיץ אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ

Traduction

Whose opinion is expressed in the mishna? If it is the opinion of the Rabbis, then if there is no more than the initial measure of water that he placed, he should be exempt even if it fermented. If it is the opinion of Rabbi Yehuda, he holds that one is obligated even if it did not ferment, as taste is his sole criterion. Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said:

Tossefoth non traduit

אי רבי יהודה אף על גב דלא החמיץ. אף על גב דרבי יהודה להחמיר איירי להתחייב במעשר והכא להקל הוא דניקח בכסף מעשר ואין פוסל את המקוה קסבר הש''ס דלא שנא וקשיא לפירוש רשב''ם דבהמוכר פירות (דף צו:) גבי פלוגתא דאחרים ורבנן בבורא פרי הגפן דקאמר הש''ס דברמא תלתא ואתא תלתא לא פליגי אלא ברמא תלתא ואתא תלתא ופלגא ופריך ליה מהא דפליגי בכדי מדתו ולא יותר ומשני ביתר נמי פליגי וכדי מדתו נקט להודיעך כחו דרבי יהודה והשתא קשיא דמאי משני תקשי אמאי לא מוקי נמי פלוגתייהו דרבנן ואחרים בכדי מדתו כי היכי דפליגי ר' יהודה ורבנן ותירץ שם רשב''ם דרבי יהודה דמחייב בכדי מדתו היינו לחומרא ואי אפשר לומר כן כדמשמע הכא וצריך לפרש דגמרא ס''ל כרבנן דפטרי בכדי מדתו ומוקי אחרים ורבנן כרבנן דרבי יהודה אי נמי משמע ליה דרבי יהודה מחייב מדאורייתא ברמא תלתא ואתא תלתא ופלגא לכך מחמיר מדרבנן בכדי מדתו ומתניתין ברמא תלתא ואתא תלתא ופלגא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source